שנת תשע"ט| שבת פרשת וישב

יוסף היה הראשון שהציב חזון אשר במרכזו מלך שכולם משתחווים לו.

שאלת המלכות היא אחת הסוגיות המרכזיות הנידונות בחג החנוכה, שלעולם נחגג בצמוד לפרשת וישב.

הרמב"ם קשר קשר הדוק בין חג החנוכה לבין שלטון יהודי עצמאי בארץ ישראל. וז"ל: "בבית שני כשמלכו יון גזרו גזרות על ישראל ובטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצות, ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם, ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטמאו הטהרות, וצר להם לישראל מאד מפניהם ולחצום לחץ גדול, עד שריחם עליהם אלהי אבותינו והושיעם מידם והצילם, וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום, והושיעו ישראל מידם והעמידו מלך מן הכהנים , וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני" (הלכות מגילה וחנוכה פרק ג ה). עיינו גם בדברינו לפרשת וישב תשע"ז.

ננסה בדברינו לברר איזה עוד משמעויות רוחניות, יש לשלטון עצמאי יהודי בארץ ישראל?

הכתוב בספר דברים מלמדנו, מתי נדע שהגיע הזמן לבנין המקדש:

"כִּי לֹא בָאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ: וַעֲבַרְתֶּם אֶת הַיַּרְדֵּן וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם מַנְחִיל אֶתְכֶם וְהֵנִיחַ לָכֶם מִכָּל  אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב וִישַׁבְתֶּם בֶּטַח: וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם שָׁמָּה תָבִיאוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם עוֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וּתְרֻמַת יֶדְכֶם וְכֹל מִבְחַר נִדְרֵיכֶם אֲשֶׁר תִּדְּרוּ לַיקֹוָק" (דברים י"ב ט-יב).

הפסוק הראשון מציב שני תנאים מְּנוּחָה ו- נַּחֲלָה. הנחלה היא כמובן ארץ ישראל. אין כל אפשרות לבנות את המקדש מחוץ לארץ ישראל. השאלה היא מהי המנוחה? הפסוק הבא מגדיר: וְהֵנִיחַ לָכֶם מִכָּל  אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב וִישַׁבְתֶּם בֶּטַח.

ננסה לבאר מתי מתקיים תנאי זה?

דוד המלך היה הראשון שרצה לבנות את בית המקדש. ואכן, בתחילת פרק ז' בספר שמואל ב אנו מוצאים את הפסוקים הבאים (המקבילים):

וַיְהִי כִּי יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ וַד' הֵנִיחַ לוֹ מִסָּבִיב מִכָּל אֹיְבָיו: וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל נָתָן הַנָּבִיא רְאֵה נָא אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּבֵית אֲרָזִים וַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים יֹשֵׁב בְּתוֹךְ הַיְרִיעָה: (שמו"ב ז' א-ב).

בפשטות דוד הבין כי בזמן זה, התקיימו שני התנאים הנזכרים בספר דברים. אם מנוחה משמעותה סוף תקופת המלחמות, הדבר קשה שהרי בפרק הבא (פרק ח'), מתוארות מלחמות רבות שאירעו בפשטות, לאחר המתואר בפרק ז'.

הראשונים התמודדו עם שאלה זו והציעו מספר פתרונות (בקרוב, בע"ה, יתפרסמו הדברים בספרי צפנת שמואל). נציע בקצרה רעיון חדש-ישן.

בפרק ה' של ספר שמואל ב, לאחר שהשתחרר מעול השעבוד הפלישתי, הכריז דוד על הקמת מדינה יהודית עצמאית ועל ירושלים כבירתה הפוליטית. בפרק ו' (שם), הכריז דוד על ירושלים כבירתו הרוחנית של עם ישראל לדורות. לכן, העלה את הארון אל עיר דוד. אף על פי שאויבים רבים עדיין הקיפו את ממלכתו ודוד נלחם בהם בהמשך, כבר עתה, כמתואר בפרק ז', רצה דוד להתחיל לבנות את בית המקדש.

נוכל ללמוד מכך כי ההגדרה של מנוחה היא עצמאות, אע"פ שעדיין קיימות בעיות ביטחוניות רבות. עצמאות מספיקה כדי להכריז – כבר הגענו למצב של וַד' הֵנִיחַ לוֹ מִסָּבִיב מִכָּל אֹיְבָיו.

לקראת ימי החנוכה, נוסיף לתפילותינו וברכותינו את תפילת על הנסים ונתכוון גם לנסים הגדולים להם זכה דורנו.