|
 שנת תשס"ו | שבת פרשת כי תבוא"אנו מאמירך ואתה מאמירנו"הרב יוסף כרמלב"ימים הנוראים" הבאים עלינו לטובה, נאמר בעזרת ד', בגילה וברעדה, את מילות הפיוט "אנו מאמירך ואתה מאמירנו". ביטויים אלה מופיעים בפרשת השבוע "את ד' האמרת היום...והאמירך" (דברים כ"ו יז-יח). לביטויים אלה אין אח ורע בכל המקרא כולו, לכן נתקשו המפרשים בביאורם.
בשבוע שעבר ניסינו לבאר את האיסור "לא תתעמר בה" המופיע בפרשת אשת יפת תואר. כיון שהרמב"ן קושר בין שני הביטויים נפתח בהבאת דעתו. וז"ל: "לא תתעמר בה - ... והנראה בעיני לפי פשוטו, כי לא תתעמר הוא כמו לא תתאמר, ... וכן את ה' האמרת היום (להלן כו יז), ... וכלם רוממות וגדולה, האמרת היום, רוממת וגדלת אותו להיות לך לאלהים, האמירך היום (להלן כו יח), רומם וגדל אותך על כל העמים להיות לו לעם סגולה, וכולם נגזרו מן בראש אמיר (ישעיה יז ו), יאמר לא תתרומם ותתגדל בה להיות אתה אדוניה למוכרה ולהשתמש בה כשפחה, וכן יקראו בערבי האדון, אמיר: ושמוש העי"ן והאל"ף כאחד מורגל בלשון... עורכי הדיינין ארכי, ... ושנינו (שבת עו ב) חלב כדי גמיעה, ושאלו בגמרא (שם עז א), גמיעה או גמיאה... ואין מקפידין כלל בחלוף שתי אותיות הללו" (שם כ"א יד).
כך מסבירים גם אבן עזרא ורד"ק.
לעומתם רש"י מסביר מלשון "הפרשה והבדלה הבדלתי לך מאלהי הנכר להיות לך לאלהים, והוא הפרישך אליו מעמי הארץ להיות לו לעם סגולה". כפירוש שני מביא רש"י "לשון תפארת" וכך הסביר הוא גם בפירושו לספר תהילים "יתאמרו כל פעלי און- ישתבחו כמו (דברים כו) האמרת והאמירך" (צ"ד ד).
פירוש חדש מביא אבן עזרא בשם בעל ספר "הכוזרי", רבי יהודה הלוי. וז"ל: "כי המלה מגזרת 'ויאמר', והטעם - כי עשית הישר, עד שיאמר שהוא יהיה אלהיך. גם הוא עושה לך. עד שאמרת שתהיה לו לעם סגולה, ויפה פירש. והנה תהיה מלת האמרת פעל יוצא לשנים פעולים (כלומר משרש הפעיל והפועל גורם לשתי פעולות שלו ושל הנפעל". יתכן וזו כוונתו גם של הרשב"ם, אע"פ שאיננו מסביר את השורש "האמרת" מלשון "אמירה" אלא מלשון "גרימה". וז"ל: "אתה הזקקתה שאמר הקב"ה ונתרצה להיות לך לאלהים, כי הדבר תלוי בו ליעשות הוא אלהיך ויושיעך מתוך שקבלת מצוותיו, וגם הוא האמירך, הפעילך שאמרת ונתרצית שתהיה לו לעם, לפי שעשה נסים וגבורות עד שנתרצית להיות לו לעם".
הדגש בדבריו הוא שגם פעילותו של עם ישראל היא תוצאה שנגרמה בעקבות החלטה אלוקית.
נשאלת השאלה מתי באה לידי ביטוי ההחלטה של הקב"ה להפוך את עם ישראל לעם סגולה? יתכן ונחלקו בשאלה זו התלמוד הבבלי והתוספתא. לפי הגמרא במסכת ברכות, יש לכך ביטוי כאן ועכשיו בארץ. וז"ל: "את ה' האמרת היום (וכתיב) וה' האמירך היום. אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם, ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם; אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם, שנאמר: (דברים ו') שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם, שנאמר: ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ". לעומתה התוספתא משנה שינוי קטן שיש לו משמעות אדירה. רק בעולם הבא הרוחני יבוא לידי ביטוי מעמדם המיוחד של ישראל. וז"ל: "ועוד אחרת דרש את ה' האמרת היום וה' האמירך היום אמ' להם הקב"ה כשם שעשיתם אותי חטיבה אחת בעולם אף אני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם הבא" (תוספתא מסכת סוטה פרק ז הלכה י).
נסיים את דברינו לשבוע זה ברעיון בכיוון הפוך לדברי ריה"ל והרשב"ם. הם מטילים את כל האחריות על הקב"ה בבחינת "דע מה למעלה ממך". דורשי רשומות מסבירים "דע מה למעלה" "ממך". אתה בפעולותיך יכול להשפיע גם במרומי מרומים והאחריות מוטלת עליך.
בימי הרחמים והסליחות- ימי הדין והכפרה, נזכור את שני הכיוונים גם יחד.
"ידע כל יצור כי אתה פעלתו", אבל הקב"ה הטיל עלינו את האחריות ולכן גם "אנו פעולתך".
חומר למחשבה!
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
