שנת תשס"ו | שבת פרשת כי תבוא

שו"ת במראה הבזק

טורונטו, קנדה Toronto, Canada
ניסן תשס"ד

השתתפות בהלוויה של חבר קתולי לעבודה

שאלה:
בחברתנו עובדים אנשים בני דתות שונות. לפני כשנתיים נפטר חבר צוות, וכל העובדים השתתפו בהלווייתו, חוץ מיהודי אחד שחזר בתשובה, כיוון שרבו אמר לו שאסור להשתתף בהלוויה של נוצרים. לצערנו, חברה אחרת בצוות חלתה בסרטן ל"ע והיא במצב סופני. בעלה גם הוא עובד בחברתנו, ושניהם משתייכים לכנסייה הקתולית.
האם אכן יהיה אסור לי להשתתף בהלוויה? האם האיסור קיים גם במקום שאין חשש שנושפע לרעה מדעותיהם?
אציין שוב שאם לא אשתתף בהלוויה זו תהיה פגיעה קשה בבעל.


תשובה:
א. ישנו איסור להשתתף או לצפות בטקס דתי הכולל בתוכו אלמנטים של עבודה זרה[1] [2], כולל צעידה אחרי צורת צלב[3] או תפילה לאותו האיש ולצלמיו.
ב. כמו כן, חל איסור להיכנס לכנסייה, המוגדרת כבית עבודה זרה[4].
ג. איסורים אלו אינם נובעים מפחד שמא נימשך אחר דתם, אלא כדי שלא לחלוק כבוד לעבודה זרה, והם אסורים אפילו מפני דרכי שלום[5].
ד. יש לעשות כל מאמץ להשתתף בצער האבלים ולבטא את ההשתתפות בצער מן הפן האנושי, אם בזמן שלפני תחילת הטקסים ואם בניחום האבלים לאחר תום הטקסים[6].
צעידה

--------------------------------------------------------------------------------

[1] שאלות מסוג זה נדונו בעבר כמה פעמים במסגרת שו"ת "במראה הבזק" (תשובות נט-ס; ג תשובות קיב, קיד; תשובה עה, ועיין גם לעיל תשובה סא).
[2] משנה (עבודה זרה יא ע"ב) ושו"ע (יו"ד סי' קמט סע' א), וקל וחומר לענייננו.
[3] ראה הערה 4 והמקורות המצוינים שם לגבי הגדרת הנצרות כעבודה זרה, ועיין עוד בשו"ת "תרומת הדשן" (סי' קצו) וברמ"א (יו"ד סי' קמא סע' א), וכן בשו"ת "יחוה דעת" (ח"ג סי' סה) על הגדרת הצלב כעבודה זרה ועל החילוק שיש בין צלב גדול, שדינו כעבודה זרה לכל דבר, לבין צלב שעונדים על הצוואר. נמסר לנו בעל-פה שבהלוויה קתולית צועדים המשתתפים במסע הלוויה מאחורי צלב גדול שנושא הכומר, עיין גם בספר "צידה לדרך" (עמ' 192 ח 1), ושם ניתנה עצה טובה להתנצל ולהסביר שאין זה הגון להשתתף בטקס דתי כאשר אין הזדהות נפשית מלאה עם הדת, ושאולי יש בזה אפילו ביזיון המת.
[4] ה"אגרות משה" (יו"ד ג סי' קכט סע' ו), ה"ציץ אליעזר" (יד סי' צא), ה"יביע אומר" (ב יו"ד סי' יא; ז יו"ד סי' יב) ו"יחוה דעת" (סי' מה).
[5] "יביע אומר" ו"יחוה דעת" (שם).
[6] גיטין (סא ע"א): "קוברין עניי גויים עם עניי ישראל מפני דרכי שלום", והובא בשו"ע (יו"ד סי' קנא סע' יב), והוא הדין בעניין הספדם וניחומם (שו"ע שם). ועיין ב"בית יוסף" (יו"ד סי' שסז) שהוא הדין בהשתתפות בהלוויה, ובספר "צידה לדרך" (עמ' 192 ח 2) הביא שמותר להשתתף בהלוויה פרוטנסטנטית, שבה אין מעשה פולחן, וכן עיין בט"ז ובש"ך (שו"ע יו"ד סי' קנב סע' א), שנחלקו אם שייך להתיר את האיסור לאכול בסעודת חתונה של גוי משום איבה, ודווקא לעניין אכילה אסר הט"ז, כיוון שהוא טוען שזה אסור משום גזרת חתנות. ומשמע שבמקרה שאין בעיה כזו, כגון להיות בחתונה בלי לאכול או בהלוויה, כשאין בהם איסורים של עבודה זרה, יהיה מותר משום איבה לכולי עלמא.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר