|
 שנת תשס"ה | שבת פרשת חיי שרההתורה והמדינההרב יוסף כרמלגדרי מלחמת הרשות-חלק שני
המשנה עוסקת בסוגיית מלחמת הרשות פעמיים. הראשונה במסכת סוטה שם עוסקת המשנה בדיני החוזרים מן המערכה וז"ל: "(דברים כ') ודברו השוטרים אל העם לאמר מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישוב לביתו … ומי האיש אשר נטע כרם ולא חללו וגו' … ומי האיש אשר ארש אשה וגו' … כל אלו שומעין דברי כהן מערכי מלחמה וחוזרין ומספקין מים ומזון ומתקנין את הדרכים…במה דברים אמורים במלחמת הרשות אבל במלחמת מצוה הכל יוצאין אפילו (יואל ב') חתן מחדרו וכלה מחופתה" (פרק ח מש' ב,ז). השניה במסכת סנהדרין במשנה העוסקת בתפקידיו של בית דין של שבעים ואחד וז"ל : "ואין מוציאין למלחמת הרשות - אלא על פי בית דין של שבעים ואחד" (פרק א מש' ב). בגמרא נזכרת מלחמת הרשות בהקשר הבא : "אמר רבי שמעון חסידא: כנור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד, וכיון שהגיע חצות לילה בא רוח צפונית ונושבת בו ומנגן מאליו, מיד היה עומד ועוסק בתורה עד שעלה עמוד השחר. כיון שעלה עמוד השחר נכנסו חכמי ישראל אצלו, אמרו לו: אדונינו המלך, עמך ישראל צריכין פרנסה. אמר להם: לכו והתפרנסו זה מזה. אמרו לו: אין הקומץ משביע את הארי ואין הבור מתמלא מחוליתו (- העוקר חוליא מבור כרוי וחוזר ומשליכו לתוכו - אין מתמלא בכך, אף כאן, אם אין אתה מכין לעניים שבתוכנו מזונות ממקום אחר אין אנו יכולים לפרנסם משל עצמנו-רש"י). אמר להם: לכו ופשטו ידיכם בגדוד (צאו למלחמה כדי לשפר את המצב הכלכלי). מיד יועצים באחיתופל ונמלכין בסנהדרין, ושואלין באורים ותומים". (ברכות דף ג ע"ב). לפנינו כאן דוגמא קלאסית למלחמת רשות, שאיננה מלחמת אין ברירה, "עזרת ישראל מיד צר". מטרתה היחידה היא העלאת רמת החיים של העשירונים הנמוכים=העניים. מסביר רש"י במקום, מה פשר הצורך בהתייעצות עם הסנהדרין " נוטלין מהם רשות, כדי שיתפללו עליהם". הרישא של דבריו מתאימה למבואר במשנה בסנהדרין, לא ברורה התוספת בדבר התפילה מה משמעותה? בשבוע הבא נמשיך לברר את הנושא.
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
חיי שרה