|
 שנת תש"ף | שבת פרשת משפטיםשו"ת במראה הבזק: עניית אמן על ברכת "יראו עינינו" לבן ארץ-ישראל שאינו אומרה(מתוך ח"ג) שאלה תשובה 1 מס' ברכות (דף ד ע"ב) "איזהו בן העולם הבא, זה הסומך גאולה לתפילה של ערבית". וכך נפסק בשו"ע או"ח סי' רלו סעיף ב. 2 הגמ' בברכות (שם) שואלת, מדוע "השכיבנו" אינה נחשבת הפסק, ומתרצת: "כיון דתקנו רבנן השכיבנו, כגאולה אריכתא דמיא", וכך כתבו בתוס' ד"ה דאמר (שם) לעניין ברכת "יראו עינינו". 3 בספר "בן איש חי" (פ' פקודי, אות ה, שנה ראשונה) "אין להפסיק בין ברכות של ערבית לתפילה אלא לברכת השכיבנו, וענית קדיש, וחמישה אמנים דקדיש ותו לא... גם 'אמן' דברכת 'שומר עמו ישראל' לא יענה, כי זה אמן דברכות הוא, ואין עונים כאן אמנים דברכות". 4 א. הרמ"א (סי' קיא סעיף א) כתב לעניין תפילת שחרית: "ויש אומרים שמותר לענות אמן על 'גאל ישראל', וכן נוהגים", ואם כן - כל שכן בערבית. "בית יוסף" כתב (בסימן הנ"ל) בעניין תפילת שחרית: "ולא יפסיק באמן אחר 'גאל ישראל' ולא בשום פסוק", ואילו בעניין תפילת ערבית (סי' רלו סעיף ב) כתב: "אין לספר בין גאולה דערבית לתפילה", ואין ניכרת דעתו לעניין עניית "אמן". ואולם בשו"ת "יחוה דעת" (ח"ב סי' ל) כתב: "להתיר ענית אמן, ודוקא של אותה ברכה שמברך עכשיו, משום שהבית יוסף הנ"ל (סי' רלו) פסק, דמותר להכריז בין גאולה לתפילה ולומר 'יעלה ויבוא', ומשום דהוי לצורך". כן כתב הרשב"א בתשובה (סי' רצג). ואם כן, כל שכן בעניית "אמן" של אותה הברכה. ב. בשו"ת "פנים מאירות" (סי' נט) התיר לענות "אמן" דאותה ברכה בברכת "להניח תפילין", בין ברכה להנחה. משמע דעניית "אמן" של אותה הברכה לא הוי הפסק. 5 בשו"ת "אגרות משה" (או"ח ח"ב סוף סי' קב, עמ' שלט) כתב: "דברכת 'יראו עיננו' לא תלויה במקומות, אם לומר אותה או לא, אלא במנהג. אלא דבא"י כאשר הגיעו תלמידי הגר"א ותלמידי הגרש"ז בעל התניא הנהיגו שלא לומר, כך נשתרש המנהג בא"י שלא לומר". 6 דעת מרן הרב שאול ישראלי - משום דעניין סמיכת גאולה לתפילה ממילא לא נשמר, מצד אמירת הקדיש. וכיון שהללו האומרים את ברכת "יראו עינינו" שומרים על מנהג שנהגו, ובדין נהגו, כיון שמסיימים בברכה, גם אם אין הוא מתפלל עמהם בעצם התפילה, יענה אמן (ודומה קצת למה דאמרינן חולין דף מט ע"ב: "אינהו מיכל אכלי ולדידן מיסתם נמי לא סתים?").  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
משפטים תשף
משפטים תשף
