שנת תש"ף | שבת פרשת שלח

חמדת דף היומי: יצירת מילה מאותיות מגנטיות בשבת

בשבוע שעבר עסקנו בשאלה האם בנייה בדבר שעשוי לפרק ולהרכיב מותרת בשבת, וכתוצאה מכך האם מותר לשאת מטרייה בשבת, השבוע נעסוק בשאלה האם מותר לקחת אותיות מגנטיות ולהניחם על המקרר כך שתצא מילה בעלת משמעות? דיון זה מובא מתוך תשובה שנענתה בשו"ת במראה הבזק חלק ח תשובה יח.
לפני שאנחנו מתחילים את הדיון, עלינו לציין שחל איסור להשתמש בכל כתיבה שהיא על מנת לקרוא מהכתב את מספר האורחים ומספר המנות (משנה שבת כג, ב, דף קמח ע"ב נפסקה בשולחן ערוך אור"ח שז, יב) נראה שכתיבה כזאת אסורה בכל מקרה. אם כן שאלתנו מתמקדת בכתיבת דברים אחרים.

הרמ"א בתשובה (סימן קיט, הובא בנושאי כלים על השולחן ערוך או"ח סי' שמ) דן במקרה שבו כתבו אותיות על ראשי דפי ספר, הרמ"א מתיר לפתוח ולסגור את הספר משני טעמים: א. הספר עשוי לפתיחה וסגירה. ב. כפי שנאמר בסוגייתנו, אדם שכתב שתי אותיות שאחת מהן רחוקה מהשנייה חייב משום כותב, משום שניתן לקרבן אחת לשנייה, ו"מחוסר קריבה אינו כמחוסר מעשה", ומזה ניתן ללמוד שאת איסור הכתיבה עוברים כאשר כותבים את חלקי האות ויוצרים מהם מילה, ולא הגיוני שלאחר מכן יתחייב שוב על איסור כתיבה כשקירב את האותיות. לפי זה גם קירוב והרחקת חלקי אותיות שכתובים במקומם, לא נחשב ככתיבה ומחיקה.

יש להעיר על דברי הרמ"א שלפי הבנת רב האי והירושלמי שהובאה בריטב"א (שם ד"ה כתב אותו) מדובר בגמרא במקרה שבו אדם כתב שתי אותיות שיש להן משמעות יחד גם כעת כשהן מונחות אחת בציפורי ואחת בטבריא משום שכל אחת מהן מסמלת שם של עיר מסויימת, ולכן קירובן אינו נחשב למעשה, אבל במקרה שהאותיות אינן קשורות האחת לשנייה אין להתיר לקרב את האותיות זו לזו. דברי הרמ"א הם לפי פירוש רש"י שהובא שם בריטב"א כחולק על דברי רב האי.

הנשמת אדם (כלל לו, אות ב) ביאר שעיקר הטעם של הרמ"א הוא הטעם השני שאמר, שקירוב אותיות כתובות אינו אסור בשבת. המגן אברהם, המשנה ברורה (שמ, יז) וערוך השלחן (שמ, כג) הביאו רק את טעמו הראשון של הרמ"א, והם מבארים שמכיון שהספר עומד להפתח ולהסגר זה לא נחשב אפילו ככתיבה שאינה מתקיימת שאסורה מדרבנן, האבני נזר (אורח חיים רי) הביא אף ראייה לכך מהתוס' דף צד ע"ב שהובא במאמרנו בשבוע הקודם. העולה מדברים אלו שלפי תשובת הרמ"א אין איסור במקרה שאדם מחבר שני מגנטים שבהם כתובה כבר אות ומצרפם למילה אחת, בנוסף יש לצרף את העניין שהמגנטים אינם נשארים שם בדרך קבע אלא רק לזמן קצר. וכך גם פסק מו"ר הגרנ"א רבינוביץ' זצ"ל (וע"ע באורחות שבת א, טו, סעיף יז והערה כה).

סיכום: הרמ"א כתב בתשובה שישנם שני טעמים להתיר לפתוח ולסגור ספר שעל גבי חודי דפיו כתובים דברים, האחד משום שזהו כתב שעשוי כל הזמן להתפרק ולהרכיב והשני שאין איסור לקרב שני חלקי אות כתובים בשבת, משני טעמים אלו נראה שיש להתיר גם במקרה של כתיבת אותיות מגנטיות על מקרר בשבת.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר