|
שנת תשפ"א | שבת פרשת ניצביםחמדת הדף היומי: כמה ערים בשם אילת היו? / ביצה דף ההרב עקיבא כהנאהשבוע נקרא בדף היומי על התקנה שבמרחק יום הליכה מירושלים צריך להביא את הפירות של מעשר שני ונטע רבעי, ולא לפדות אותם. האם העיר אילת שבימינו עונה על המרחק הזה? התשובה היא שבוודאי שלא, העיר אילת רחוקה מירושלים יותר ממהלך של יום, הצל"ח (בסוגייתנו) כתב שהעיר אילת המוזכרת, היא האילת הנזכרת במקרא, אלא שהכוונה במשנה היא שעד לאיזור הקרוב לאילת יש דרך יום, ולא עד עיר אילת. כך גם כתב היעב"ץ (מור וקציעה שו) שנראה שבאילת התיישבו יהודים גם בבית שני, ולומדים זאת מהמשנה שהובאה כאן, לעומתם הרב טוקצ'ינסקי (ארץ ישראל עמ' פג), כותב שהיו כאלו שזיהו בין האילת הנמצאת במשנה (מעשר שני) שהובאה בסוגייתנו לבין אילת שבימינו או אילת המקראית, אלא שאין זה נכון, משום שהעיר אילת המוזכרת במשנה היא עיר הקרובה לחברון, ואילו העיר אילת המקראית, נמצאת בדרום הארץ. כך גם כתב התוספות אנשי שם למשנה (מעשר שני ה, ב). הרב טוקצ'ינסקי (שם) כותב שלדעתו "מעלה עקרבים" שמוזכר בתורה כגבול הדרומי של ארץ ישראל, עובר באיזור אילת, או אפילו דרומה מאילת של ימינו. הוא מביא שרס"ג תרגם את המילים "מעלה עקרבים כ"עקבה".הרב זלמן קורן (מוריה י-יב תשנ"ד) חולק על דבריו וכותב שאין זה הגיוני שאילת היא מעלה עקרבים המוזכר בתורה, שהרי לפי סדר הפסוק מוכח שמעלה עקרבים הוא מקום מערבי לים המלח, ואילו אילת היא דרומית לים המלח. הרב זלמן קורן מוכיח זאת גם מפסוקים בתנ"ך: (דברים ב, ח, מלכים א, ב, טו, דברי הימים ב, ח, יז) בכולם כשמוזכרת העיר אילת היא מוזכרת כחלק מארץ אדום, ומזה מוכח שהעיר אילת אינה מעלה עקרבים, ולכן אינה קרובה לעקבה של היום כפי שטען הרב טוקצ'ינסקי. בנוסף הוא מביא שבשו"ת משנת יוסף (ב, עמ' קכב) כתב שאין כל הוכחה מלשון הרס"ג משום שבערבית המילה "עקבה" פירוש מעלה, ולכן אין כל קשר מהותי לעיר עקבה, אלא זה יכול להיות כל מקום שנמצא במעלה. הרב קרפ (מבקשי תורה יא) דחה את דברי הרב קורן, וכתב שכיון שנאמר על שלמה שהיו לו אוניות באילת (שהוא מזהה אותה עם אילת של היום) הרי שיש קדושה בזמן בית המקדש הראשון באילת, אלא שבבית המקדש השני לא התיישבו באילת, ולכן מחויבים לומר שהאילת שמדברים עליו במשנה היא אילת אחרת. באותו מאמר הוא מביא מחלוקת בין גדולי הפוסקים הליטאים האם אילת היא וודאי חו"ל או ספק. במאמר אחר (הליכות שדה 93 תשנ"ה) הוא סותר את דברי הרב זלמן קורן, וטוען שגם הרב טוקצ'ינסקי יכול להסתדר עם המקראות שמדברים על כך שהעיר אילת היתה קרובה לדרום הארץ, ולארץ אדום, ומעלה עקרבים היא באיזור אילת. סיכום: במשנתנו מוזכרת העיר אילת, ככל הנראה מדובר על עיר באיזור חברון, ואילו אילת המקראית נמצאת די קרוב לאילת של ימינו, יש הסוברים כי מבחינה הלכתית אילת שבימינו דינה כמקום חו"ל, ואילו יש הסוברים שדינה כארץ ישראל. לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר
|
מתפללים לרפואתם השלימה של ניר רפאל בן רחל ברכה ישראל בן רבקה מאירה בת אסתר טל שאול בן יפה משה בן שרה הכהן נטע בת מלכה גדעון בן רחל רחל בת טליה יוסף חלילי בן רחל בתוך שאר חולי עם ישראל לע"נ מר משה וסרצוג ז”ל חבר הנהלת 'ארץ חמדה' נלב"ע כ' תשרי תשפ"א לע"נ מר שמואל שמש ז"ל חבר הנהלת 'ארץ חמדה' נלב"ע י"ז בסיוון תשע"ד
מרת שרה ונגרובסקי ע''ה בת ר' משה זאב נלב"ע י' בתמוז תשע"ד לע"נ לע"נ ר' מאיר וגב' שרה ברכפלד (שרה - נלב"ע ט"ז בטבת תש"ף)
בן אברהם ועיישה וחנה בת יעיש ושמחה סבג לע"נ הרב ראובן אברמן זצ"ל, חבר הנהלת 'ארץ חמדה' נלב"ע ט' בתשרי תשע"ו לע"נ הרב שלמה מרזל זצ"ל, חבר הנהלת 'ארץ חמדה' נלב"ע י' באייר תשע"א
נלב"ע ח' באייר תשע"ו / י"א במנחם-אב תשס"ט לע"נ לע"נ שלמה דוד בן זלמן ושרה אבנית ז״ל נלב"ע סיון תשע"ט לע"נ לע"נ לע"נ יצחק זאב טרשנסקי ז״ל כ״ח באדר תשפ"א לע"נ דוד צבי טרשנסקי ז"ל בנם של יצחק ז"ל ונעמי הי"ו נלב"ע כ"ח באייר לע"נ |