שנת תשפ"ב | שבת פרשת ויקרא

חמדת שנת השבע: קניית פרחים בשמיטה – סיכום למעשה

אחרי חודש של עיסוק בסוגיית הפרחים, נסכם את עיקרי הדברים ואת המסקנות העולות מהן.

בחלק הראשון עסקנו בשאלה אם יש קדושת שביעית בצמחים שאינם מיועדים להנאה. למדנו מחלוקת אם רק צמחים שמכלים תוך כדי ההנאה מהם קדושים בקדושת שביעית. לפי השיטות הסוברות שרק צמחים שמכלים תוך כדי ההנאה מהם (רש"י ור"ח) ודאי שפרחים אינם קדושים בקדושת שביעית. לפי בעל המאור, שאינו סובר את הקריטריון הזה, לכאורה פרחים עשויים להיות קדושים בקדושת שביעית.

בחלק השני למדנו שרוב הפוסקים לומדים מהירושלמי שצמחים המיועדים ליצירת בשמים אינם קדושים בקדושת שביעית. הציץ אליעזר מחדש שהבבלי חולק על הירושלמי, מכיוון שריח אינו שווה לכל נפש, על כן צמחים המיועדים להפקת בשמים (שאינם שווים לכל נפש) אינם קדושים בקדושת שביעית.

ברם, פרחי נוי, הפרחים הרגילים שאנו רגילים לקנות לכבוד שבת וכדו', רוב מוחלט של הפוסקים מסכימים שאינם קדושים בקדושת שביעית (לרוב הדעות, גם אם הם ריחניים), מכיוון שהנאה מהם היא מראייתם, ולא שימוש בהם (גם אם יש להם ריח נעים).

בחלק השלישי שאלנו אם יש איסור ספיחים בפרחים. מסקנתנו הראשונה הייתה שפרחים רב-שנתיים ודאי שאינם אסורים באיסור ספיחים. בחלק הרביעי התחלנו לעסוק בפרחים חד-שנתיים. השאלה המרכזית היא אם איסור ספיחים כולל איסור הנאה מהספיחים. נסיים את השאלה הזאת ונכריע למעשה.

כפי שלמדנו, איסור ספיחים נועד להפחית את הפיתוי לזרוע בשביעית. לפיכך, רוב הפוסקים (חזון איש, הרב אלישיב, ציץ אליעזר) מכריעים למעשה שספיחים שרגילים לגדל לצורך מסחרי אסורים בהנאה (לפחות בהנאה שרגילים לגדל את הספיחים הללו עבורם). הגרש"ז מקל בשתי קולות: הוא סובר שאין איסור ספיחים חל על מה שאינו קדוש בקדושת שביעית, ונוטה להקל בהנאה מהספיחים (אך הכרעה זו איננה לחלוטין ברורה).

מכיוון שהכרענו שהפרחים אינם קדושים בקדושת שביעית, לפי הגרש"ז הפרחים אינם אסורים באיסור ספיחים.

לפי רוב הפוסקים, פרחים חד-שנתיים שמגדלים לצורך מסחרי עשויים להיות אסורים באיסור ספיחים.

אם כך, מה אנו מורים למעשה?

פסיקת ארץ חמדה בעניין הפרחים היא כך:

מעיקר הדין:

אין איסור לקנות פרחים רב שנתיים, מכיוון שהם אינם קדושים בקדושת שביעית, ואין בהם איסור ספיחים.

לגבי פרחים חד-שנתיים:

אם ידוע שהפרחים הגיעו משדה שנזרעה בשמיטה, אסור ליהנות מהם.

אם לא ידוע מה מקורם: אחוז ניכר ביותר של הפרחים בשוק מגודלים במצע מנותק, או באים מקרקעות שנמכרו לנכרי בשביל השמיטה. גם על הצד שהם לא באו מהקרקעות הללו, הגרש"ז סובר שפרחים אינם אסורים באיסור ספיחים. אם כך, אם מקור הפרחים אינו ידוע ואין דרך קלה ונוחה לברר זאת, מותר לקנות אותם וליהנות מהם.

אולם, הדבר הנכון ביותר הוא לשאול ולברר, לוודא שהפרחים שאנו קונים מושגחים. ככל שהשוק ידרוש שמירה יותר גדולה של השמיטה, המודעות והרצון לשמור שמיטה כראוי יעלו.

נוסיף לכך שהמשניות העוסקות באיסור להחזיק ידי עוברי עבירה מופיעות דווקא במסכת שביעית. לכאורה מאז ומעולם השביעית הייתה קשה לקיום, ודווקא בהקשר של השביעית הדיון על החזקת ידי עוברי עבירה התעצם.

במקום לצאת במאבק נגד חילול השמיטה, אנו נחזק את ידי גיבורי הכוח המקיימים את השמיטה כהלכתה.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר