שנת תשפ"ב | שבת פרשת מצורע

חמדת הדף היומי: האם קטן יכול לעשות שליח לקידושין? / יבמות לד

ביבמות דף לד ע"א מחפשת הגמרא מקרה שבו שני אחים מקדשים שתי אחיות יחד, והקידושין חלים בבת אחת בזמן שהם מגיעים לגיל גדלות. הגמרא כתבה בהתחלה שמדובר במקרה שהם שלחו שליח, אך כתבה לאחר מכן שמדובר כשהם קידשו לקראת גדילתם, במקרה כזה שבגיל שלוש עשרה הם כבר נשואים. 

רש"י (ד"ה לאחר י"ב) מסביר שמדובר כאשר יום לפני שהילדים נהיים גדולים וברי מצווה, הם "מסרו קידושין שיחולו ליום המחרת, כשהן נעשין גדולים", כלומר, לדעת רש"י אדם יכול לשלוח שליח שיקדש אשה, לפני שהוא נהיה בר מצווה, והקידושין יחולו בשנייה שבה הוא יהיה גדול. תוספות (ד"ה מתוך שלושה עשר) מקשים ש"אין יכול לקדש ולא לעשות שליח עד שיגדיל דאין מעשה קטן כלום". לכן הוא מפרש בצורה אחרת לחלוטין את סוגית הגמרא. הרשב"א (ד"ה ה"ג רש"י) כתב שהיה מקום לומר שזה לשיטת רבי מאיר הסובר שניתן להקנות דבר שלא בא לעולם, אלא שהמשנה כאן אינה לשיטת רבי מאיר.  

המשנה למלך (אישות ד, ז) הביא שהמהרי"ט הסביר את דברי רש"י שמדובר בילדים כאלו שקידשו ביום האחרון שלפני גיל שלוש עשרה, וכמו שכתב רש"י במפורש (לעיל) שהם מסרו קידושין שיחולו ביום המחרת, הוא מסביר שרש"י כתב בצורה כזו על מנת שלא יהיו חסרים לגדלות של ילדים אלו מעשה חיצוני, משום שמדובר כשהם הביאו כבר שתי שערות שיש להם משמעות של גדלות (דין זה נכון אך ורק ביום האחרון של הקטנות, משום שרק אז זה אכן סימן לגדלות), אלא שהם לא נעשים גדולים עד לגיל י"ג עצמו, לכן לגדלות שלהם לא חסר איזה מעשה, אלא רק זמן. אך לדעת המשנה למלך עצמו לשיטת רש"י קטן שמקדש אשה לזמן שהוא יגדיל הקידושין תופסים. רבי יצחק מינקובצקי (ה'קרן אורה') דוחה את דברי המשנה למלך שהרי כל עוד אדם נחשב "קטן" לפי הגדרתו ההלכתית הרי שהוא לא יכול לבצע מעשי קניין, וגם לא לקדש אשה, וזאת גם אם הוא עושה זאת עבור מחר. (גם בנודע ביהודה תניינא נב- נד דן באריכות בדברי המשנה למלך).

הקרן אורה עצמו מסביר שלפי רש"י מדובר כשהילדים נתנו את הכסף ממש סמוך לשקיעה, שאחריה הם גדולים, ודיברו עם הנשים ב"עסקי קידושין" כך שלפי ההלכה הקידושין תופסים בנשים למרות שהם רק ביצעו פעולת נתינה ולא אמרו כלום.  

העונג יום טוב (קלו) מסביר גם הוא באופן דומה שמדובר באופן שהקטנים הביאו את כסף הקידושין עוד לפני השקיעה, ולאחר השקיעה הם מתרצים בקידושין ולכן הקידושין חלים מיידית מדין קידושי כסף, כיון שהכסף שניתן לשם קידושין גורם לקידושין, ולא צריך שהוא יבצע מעשה נתינה בשעת הקידושין, אלא מועיל "טלי קידושייך מעל גבי קרקע", כיון שהכסף ביד הנשים, והוא לא מועיל לשם קידושין, הרי שבכל רגע ורגע הוא נחשב כמו מונח על גבי קרקע, ובשנייה שהם גדלו יחולו הקידושין.הוא כותב שבמקרה כזה הקידושין יחולו אך ורק אם ברגע הראשון של גיל גדלות האנשים יכוונו לקדש את הנשים שיתכוונו להתקדש, ולכן אם הקטן יישן בדיוק באותו הזמן האשה לא תהיה מקודשת. 

סיכום: מדברי רש"י נראה שאדם יכול לקדש כשהוא קטן לזמן שהוא יהיה גדול, מדברי הראשונים נראה שהבינו שזה מדין מקדש דבר שלא בא לעולם, אמנם האחרונים הסבירו את דבריו שמדובר כאשר הוא נתן את הכסף ביום האחרון שלפני גדלותו, ורק במקרה כזה, הקידושין חלים כאשר הקטן גדל.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר