|
שנת תשפ"ב | שבת פרשת מטותשו"ת במראה הבזק: קבורת אפרו של אדם שמשפחתו מתחרטת על מעשיה(מתוך ח"ד)מקסיקו סיטי, מקסיקו Mexico City, Mexico טבת, ה'תשנ"ט שאלה משפחה שרפה בקרמטוריום את גופת אביהם. לאחר כשנתיים נפגשו עם ידיד ואמר להם שעשו דבר רע ועליהם לקבור את אפר אביהם בבית קברות של ישראל. המשפחה פנתה לקהילה וביקשה לקבור את האפר. עמדתי היא לאסור שהרי במקסיקו יש מנהג די מקובל בין הגויים לשרוף את גופת יקיריהם ואם נתיר מאוד יתכן שיבואו אף מאחינו ויגידו במקום הסוף המר - רקבון הגופה - מוטב להשרף ולקבור את האפר חס ושלום. מה דעתכם בנדון? תשובה א. הפוסקים אסרו קבורת אפרו של מת אם הוא נשרף מצד רשעת בנים או רשעת עצמו1. ב. אם נשרפה הגופה באונס, יש עניין לקבור את האפר2. ג. בנדון דידן, שבניו לא ידעו על איסור שריפת גופו3 וחומרתו, לא שייך לגזור ולאסור להם לקבור אפר אביהם. אמנם, מכיוון שהרב חושש ל"פריצת גדר", ניתן למיגדר מילתא באלה שאינם כופרים, לעשות שינוי - או במקום הקבורה, דהיינו במקום צדדי, ואם יש גדר בבית-הקברות, להקצות מקום מחוץ לגדר4, או באי-הצבת מצבה, כדי שהכול יבינו, ששריפת נפטר היא מעשה מגונה5. 1 "אגרות משה" (יורה דעה ח"ג קמז, ב). ובפרט שאין באפר נשרפים מצוות עשה של קבורה מן התורה, כמו שנתבאר ב"נודע ביהודה" (קמא יורה דעה סימן פט) וכן "משנה למלך" (סוף הלכות אבלות). ואפי' לשיטת "תוס' יום טוב" שמסביר בפרק עשירי מס' שבת מ"ה, שיש מצווה בקבורה גם בכזית בשר של מת, מ"מ אין באפר מצוות זו, וכן פסק "חלקת יעקב" (ח"א סי' לב). 2 א. בגלל איסורי הנאה שיש בו כמו שמבואר בסוף תמורה: "כל הנקברים אפרן אסור". חיוב זה איננו דווקא בבית קברות יהודי אלא בכל דרך שתבטיח אי שימוש והנאה מן האפר. ב. טעמים ע"פ חכמי האמת, נמצא ב"גשר החיים" (ח"ב פרק יג): "אפר ניעור בתחיית המתים וכו' ואע"פ שאינו ראוי לזריעה, מ"מ ביכולת היוצר ית"ש, יוצר כל היצורים יש מאין, לצבור שוב את החמרים שלו שנתפרדו ונתנדפו בהשרפה". 3 בודאי שאין במעשיהם רשעות והוי אפילו כאונס ודינם כתינוקות שנשבו. עיין חזו"א (יורה דעה סי' א סק"ו וסי' ב סק"ל). 4 בתשובות "דעת כהן" (סי' קצח) התיר מרן הראי"ה קוק אפילו ברשעת עצמו לקבור בארץ ישראל בשינוי, וכתב שם "שידעו הכל שהפעולה הרעה היא עומדת לדראון עולם ולא יוסיפו לעשות דבר הרע הזה". בשו"ת "באר משה" (חלק ח סימן יג) כתב שבשעת דוחק גדול ניתן לקבל אפר רשעים לקבורה בצד הגדר, גם בחו"ל. 5"חלקת יעקב" (יו"ד ח"ב ס"ד) מסביר את חומר האיסור בשריפת מת: א. בטול מ"ע "קבור תקברנו" ובטול הכפרה שבקבורה; ב. בשריפת הגופה הוי בזיון למת. ג. איסור "ובחוקותיהם לא תלכו"; ד. שינוי ממנהגא דמשמע בגמ' דיש קפידא רבה לשנות מנהגא בעניינים הללו וכו'.
לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר
|
מתפללים לרפואתם השלימה משה בן רחל אלרואי משה בן לינוי
הרב יהושע רוזן זצ"ל ט"ו באדר א' תשפ"ב מר משה וסרצוג ז”ל חבר הנהלת 'ארץ חמדה' כ' תשרי תשפ"א
י"ז בסיוון תשע"ד /כ' באב תשע"ז
(שרה - ט"ז בטבת תש"פ) רבי יעקב בן אברהם ועיישה וחנה בת יעיש ושמחה סבג הרב ראובן וחיה לאה אברמן ט' בתשרי תשע"ו/ כ' תשרי תשפ"ב הרב שלמה מרזל י' באייר תשע"א
ח' באייר תשע"ו / י"א במנחם-אב תשס"ט סוזי בת עליזה כהן
סיון תשע"ט ר' אברהם וגיטה קליין
שבט תשפ"א נלב"ע י"ב אדר א' גב' לאה מאיר נלב"ע כ"ז בניסן תשפ"ב מר חיים לייב בן מיכאל קרייסל ב' שבט הרב ד"ר ג'רי האכביום י"ח באדר ב' תשפ"ב גב' ג'ולי קושיצקי י"ט באדר ב' תשפ"ב גב' בלהה בת ישראל מרמרוש א' מנחם אב תשפ"א הנופלים במערכה על הגנת המולדת הי"ד |