שנת תשס"ד | שבת שמחת תורה

שו"ת במראה הבזק

(מתוך חלק ד' )
טריאסט, איטליה                   Trieste, Italy
תשרי, ה'תשנ"ז
 
 
מנהג חלוקת פרחים למתפללות בבית הכנסת בשמחת תורה
 
שאלה
בעירנו נהוג מימים ימימה שנשות החתנים, חתן תורה וחתן בראשית, מחלקות פרחים למתפללות בעזרת נשים בכל "שמחת תורה". המנהג מקורו כנראה בקהילות קורפו ונהוג שם מדורי דורות.
האם מחמת החשש שמא ישימו הפרחים במים בהגיען הביתה ויעברו על איסור זורע צריך להפסיק המנהג?
אם יכינו מערב יום טוב את הפרחים בכלי עם מים ויחלקו אותם בצורה כזאת, האם זה יפתור את הבעיה?
 
תשובה
בענין המנהג בקהילתכם שנשות החתנים מחלקות פרחים בבית הכנסת ביום שמחת תורה (1) יש לדאוג לכך שהפרחים יהיו מונחים מערב יו"ט בכלי קטן עם מים (2), כדי שלא תבואנה לידי מכשול בהנחת הפרחים במים לכשיבואו לביתן (3), ואמנם מותר להן להוסיף מים ביו"ט (4).
 

 
1.  בענין שלפנינו יש לדון בשלושה נושאים מהלכות שבת ויו"ט.
א. האם יש איסור זורע בהנחת הפרחים במים ביו"ט.
ב. האם יש איסור לטלטל הפרחים מרה"י לרה"ר ולכרמלית בדרך לביתן.
ג. האם יש איסור מקח וממכר בשבת בעצם נתינת הפרחים כמתנה, אשה לרעותה.
ונפרט בכל נושא את הנוגע לנדון שלפנינו:
א. בשו"ע או"ח סי' שלו סע' יא נפסק כי השורה חיטים ושעורים וכיוצא בזה במים, הרי זה תולדת זורע, וחייב בכל שהוא. והוסיף הרמ"א — ומותר להעמיד ענפי אילנות במים בשבת, ובלבד שלא יהיו בהם פרחים ושושנים שהם נפתחים מלחלוחית המים. ועיין לקמן סי' תרנד. עכ"ל. והמעיין בסי' תרנד סע' א יראה דפסק המחבר, וז"ל: מקבלת אשה הלולב מיד בנה או מיד בעלה, ומחזירתו למים, ותוסיף עליו אם צריך אבל לא תחליף המים". מקור דין זה במשנה במסכת סוכה דף מה ע"א. וכבר תמהו האחרונים על הסתירה שבדברי הרמ"א. דבסימן תרנד התיר רק להחזיר הלולב למים שעמד בהם מקודם לנטילתו למצותו, אבל נאסר להוסיף לו מים ,וכש"כ להניח לולב במים לכתחילה, אסור. ואילו בס' שלו פסק הרמ"א, שמותר אף לכתחילה להשרות הענפים בכלים. ובחיי אדם (כלל יא סע' ג) ובתוספות שבת (סי' שלו ס"ק כא) כתבו שאף הרמ"א לא התיר אלא להחזיר הענפים למים ולא לתיתם לכתחילה במים. וגם הוספת מים אסורה, אולם ביו"ט מותר להוסיף מים .ואמנם הפמ"ג והגר"ז בשו"ע הרב, פירשו שדעת הרמ"א להתיר לתת הענפים לכתחילה במים) וע' עוד בספר אגלי־טל, מלאכת זורע סע' יא).
וב"משנה ברורה" (סי' שלו ס"ק נד) כתב את ב' השיטות דלעיל, בהסבר דברי הרמ"א, ונטה להחמיר. ומ"מ כתב שאפשר לסמוך בדיעבד על המקילין אם שכח לשים הענפים מבעוד יום במים (ע' שער הציון ס"ק מח).
וכל ההיתר לעיל דוקא בענפים שאין בהם פרחים, דאם יש פרחים ומניחן במים, יש בזה חשש איסור דאוריתא ואפילו אם עמדו מקודם במים, והוציאום, אסור להחזירם, דהמים מסייעים להם לפריחתם, וכמו שכתב הרמ"א.
והנה בשו"ת יחוה דעת (כרך ב עמ' ר) כתב הגר"ע יוסף, בשם תשובת הרשב"א, דדוקא לולב שאסור לטלטלו, לאחר שנעשתה בו המצוה, אסרו להניחו במים לכתחילה, ורק להחזירו למקום שנטלו משם, מותר. אולם מותר להשקות הירק התלוש כדי שלא יתייבש. (וכן פסק המחבר סי' שכא סע' יא וכן יש לחלק בין לולב שאסור להניחו במים, ובין ענפים שעשויים לריח ולנוי שמותר אפילו להניחן לכתחילה במים ביו"ט.
והביא מהגאון מוהריק"ש בספרו "ערך לחם", שכתב שאף פרחים סגורים מותר להניחם במים, ואעפ"י שיפתחו ע"י זה, דאי"ז הצמחת דבר חדש. ודוקא בחיטים ושעורים אסור, משום שמצמיחים ע"י המים דבר חדש. ואמנם בשו"ת חקקי לב (או"ח סי' י) אסר להניח במים בין פרחים ובין ענפים.
וסיכם הגר"ע יוסף שאסור להניח במים פרחים סגורים ואפילו הוצאו מהמים בשבת אסור להחזירם למים. ומנגד, התיר להניח במים פרחים ושושנים שנפתחו כבר, וכש"כ ענפים שאין בהם פרחים.
ובספר "שמירת שבת כהלכתה" (ח"א פרק כו סעי' כו) פסק כ"משנה ברורה" שאין להניח פרחים וענפי אילנות במים בשבת ויו"ט. ובשבת אסור להוסיף מים לאגרטל, ואילו ביו"ט מותר להוסיף מים, כדאיתא במשנה דסוכה לגבי לולב. ולענין החזרתם לאגרטל שהיו מקודם, פרחים אסור, ואילו ענפים מותר.
ובנדון שלנו, כיון שאי אפשר להקפיד שכל הפרחים יהיו פתוחים לגמרי, וכיון שאף בענפים רבו האוסרים להשרות מים, מן הראוי להניח הפרחים במים מבעוד יום, ולתיתן לחברתה כשהפרחים מונחים בכלים קטנים עם מים.
ב. בשו"ע או"ח סי' תקיח סע' א פסק המחבר שמתוך שהותרה מלאכת הוצאה לצורך ביו"ט, הותרה אף שלא לצורך. והרמ"א שם כתב דדוקא אם יש איזה צורך כלשהו מותר לטלטלן, אבל שלא לצורך כלל אסור. וע' שם בביאור הלכה שהאריך בהסבר שיטות הראשונים בענין.
ועל כל פנים, בעניננו, שודאי אם יטלטלו הפרחים מביהכנ"ס לבתיהם הוא לצורך, שהרי נהנים בביתם מנויים ומריחם הטוב, וכיון שחג שמחת תורה בחו"ל, לעולם יהא ביום חול ולא בשבת, אין לאסור טלטול הפרחים לביתם. ואמנם כל זאת, דוקא לענין איסור הוצאה מרשות לרשות, ובהילוך ד' אמות, אבל ודאי שאסור להוציא הפרחים מחוץ לתחום. ומן הראוי להודיע לקהל שלא הותר הטלטול לבתיהם, אלא ביו"ט, אבל בשבת אסור.
ג. ב"משנה ברורה" סי' שו ס"ק לג כתב שמקח וממכר אסור בשבת בין בפה ובין במעשה, גזירה שמא יבוא לידי כתיבה. וכן אסור לתת מתנה לחבירו שכן דומה למו"מ. ואמנם מותר לתת מתנה לצורך שבת ויו"ט, כמו שמצינו בסי' שכג סע' ז שכלים שצריך להטבילם יתנם לגוי במתנה, ויחזור וישאל ממנו, וע"י זה יוכל להשתמש בהם ללא טבילת כלים שנאסרה בשבת.
וכן לענין מצות לולב ביו"ט ראשון של סוכות נפסק בשו"ע או"ח סי' תרנח סע' ג-ד מותר להקנותו איש לרעהו לשם קיום המצוה.
ולפי"ז גם בנדון דידן, כיון שעל ידי נתינת הפרחים זה לזה מתרבה שמחת הקהל ביום שמחת תורה, וודאי שהנאת הריח מתחילה מרגע קבלתם הן בנוי והן בריח, ואין איסור משא ומתן בשבת ויו"ט בנתינת הפרחים.
2.  עיין הערה 1ב, דכיון ששמחת ־תורה בחו"ל לעולם אינו בשבת, מותר אף להוסיף מים לכלי קטן שבו הפרחים וכן להעבירו לכלי גדול, ומכל מקום לא יחליף המים לגמרי!
3.  יש לבדוק האם הנשים תשמענה להוראות הנ"ל ולא תבואנה להוציאם מהמים ולתיתם בכלי חדש ביו"ט ועל כן יש להזהיר הקהל בזה ואולי לשקול החלפת הפרחים בענפי אילנות ללא פרחים, שיש המתירים אף לכתחילה לתיתן במים, ע"ע הערה 1א.
4.  עיין סוף הערה 1א.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר