|
 שנת תשס"ב | שבת פרשת בהעלותךפרשת שבועאפילו משה רבינו שאלישנו ביטוי ביידיש "אה שיילה איז אה טרייפה." כלומר, אם נוצר מצב בו הוזקק אדם לשאול על כשרות אותו הדבר, הרי שהדבר טרף. בניגוד לרוב הביטויים ביידיש, ביטוי זה אינו מדיוק ואף אינו הגיוני. שהרי, איזה טעם יש לשאול, אם עצם העובדה שנשאלה שאלה קובעת את התשובה? יתר על כן, במשך יותר מ- 1500 שנה יהודים שאלו בסביבות 350,000 שאלות שהונצחו בספרות השו"ת. חשיבות ספרות השו"ת היא ללא שיעור. ראשית כל, היא נותנת לנו מבט אל תוך תנאי החיים של יהודים במשך כל הדורות. וביתר שאת, תהליך השאלות ותשובות הוא הדרך שבו שייכותה של התורה אל כל דור ומקום מתגלית. לכן, אין דבר יותר מהותי ליהדות משאלת שאלות. פרשת בהעלותך כוללת בתוכה דוגמה לשאלה שמשה רבינו נשאל שהוא לא ידע לענות עליה! "ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשת הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא. ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקרב את קרבן ה' במעדו בתוך בני ישראל. ויאמר אלהם משה עמדו ואשמעה מה יצוה ה' לכם" (במדבר ט, ו-ט). רש"י מעיר, על פי הספרי, שאנשים אלו להוטים לקיים מצוות היו, ואף חשבו על פתרון לבעייתם, ועל כן זכו שהפרשה תאמר על ידיהם. זו אחת מתוך ארבע פעמים שמשה רבינו לא ידע לענות על שאלה והוזקק לפנות לקב"ה לקבל תשובה. הפעמים האחרות היו לגבי עונשו של המקלל (ויקרא כד, י-יד), עונשו של מקושש העצים בשבת (במדבר טו, לב-לו), ונחלת בנות צלפחד (במדבר כז, א-יא). אם משה רבינו לא התבייש לומר שהוא לא ידע את התשובות, אף יהודי אינו צריך להתבייש לשאול שאלות. אסור לאדם להניח שהוא יודע את ההלכה, אלא ישאל. ולאו דווקא שאלה המרעישה עולמות, אלא אפילו שאלה פשוטה, ובפרט אם היא מכוונת ללימוד או למעשה יותר מאשר לסקרנות אינטלקטואלית בעלמא. ובסופו של דבר, יש לדעת שרבנים אינם מזלזלים בשאלות, אלא מתייחסים להם בכובד ראש. "שאלת חכם- חצי התשובה" (מגדל עוז על הרמב"ם הלכות תשובה ה, ה). אדם הופך לחכם גם על ידי שאלת שאלות, וכיוון שהפך לחכם הוא ממשיך לשאול.  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
בהעלותך