|
 שנת תשס"ד | שבת פרשת בלקמסחר באינטרנט ושמירת השבתשו"ת במראה הבזק" (מתוך ח"ה)
מסחר באינטרנט ושמירת השבת
א. איסור לפני עיוור ומסייע לעוברי עבירה (המשך)
סברה נוספת לצדד שאין בהשארת האתר פתוח משום איסור "לפני עיור" ו"מסייע", היא שניתן לתלות13 שהמשתמשים כולם יהיו גויים או שאיש לא ישתמש באתר.
כאשר סגירת האתר בשבת כרוכה בהפסד כספי, כגון בהפסד של לקוחות גויים או במקרה שהפתרון הטכני הוא בעייתי, ניתן לצרף להיתר גם את סברת האומרים שאין חיוב להוציא הוצאות כספיות כדי להימנע מאיסור לפני עיוור16.
13 במשנה שביעית (פ"ה מ"ו) מבואר שמותר למכור בשביעית לחשוד על השביעית כלי שמלאכתו להיתר ולאיסור, מכיוון שניתן לתלות שהוא קונה את הכלי למלאכת ההיתר. ועיין בספר "לפני עיוור" (עמ' עא-עו) שיש הרבה פוסקים הסוברים, דהיינו דווקא כשאיכא רובא להיתרא. אמנם אין היתר זה פשוט, שכן אמנם מצינו במשנה הנ"ל, שניתן לתלות להיתר, אך שם מדובר שהכלי שנקנה, מיועד גם להיתר, ואם כן אין זה נחשב לנתינת "מכשול", שהרי הכלי מצד עצמו אינו מיועד דווקא לאיסור (ריטב"א ע"ז סג ע"א), אך סברה זו אינה שייכת לנדון דידן, שכן בשבת מהווה האתר מכשול, ורק ישנו ספק אם ייכשל בו יהודי אם לאו, ואם כן הוי ככל "ספיקא דאורייתא", לחומרא (כשם שאסור להכשיל אדם בספק איסור, אף שאז רק ספק, אם מכשילו בעבירה).
אמנם יעויין בירושלמי שביעית (פ"ה ה"ג) ששאלו שם (על מה שכתבה המשנה שאסור למכור לחשוד), האם מותר למכור ל"סתם" אדם כלים שיעודם למלאכה האסורה בשביעית, ואמרינן שם דשרי, דתלינן להיתרא כשם שתלינן להיתרא בכלי שאינו מיועד רק למלאכה האסורה. ואם כן לכאורה הוא הדין בנדון דידן שבו ישנו ספק, אם המשתמש יהיה יהודי, אך יעויין ברמב"ם (הל' שמיטה ויובל פ"ח ה"ד) דמשמע שהבין, ושכל כוונת הירושלמי היא לומר, שאין צורך בידיעה שאינו חשוד, אלא בסתמא אמרינן דאינו חשוד, וממילא תלינן להיתרא שלא ישתמש בכלים האלה בשביעית אלא ימתין עד לאחר השביעית.
14 סברה זו הועלתה ע"י הרב הראשי לישראל הרב שלמה גורן לגבי האיסור דאוריתא "לפני עיוור" ("שנה בשנה" הנ"ל) ועל ידי הרב ישראל רוזן גם לגבי האיסור "מסייע" מדרבנן (תחומין ז' עמ' 140-139). אולם לפחות לגבי האיסור מדרבנן מוכח במפורש ממשנה מעשר שני (פ"ה מ"א), ומבואר בגמ' בבא קמא (סט ע"א) שלפחות מדרבנן יש חובה על יוצר המכשול למנוע שיכשלו בו גם כשהוא פאסיבי לחלוטין בשעת העבירה, שהרי המשנה מחייבת את בעל הכרם לציין בשביעית "כרם ערלה ונטע רבעי" כדי שלא יכשלו בו הרבים, אע"פ שבעל הכרם פסיבי לחלוטין. הרב אורי דסברג (תחומין יט "אי סגירת בנקומט בשבת" עמ' 353) מחדש שלא שייך איסור מסייע וחובת הפרשה מעבירה, כאשר המכשיל איננו רואה את עובר העבירה בשעת העבירה, מכיוון שלא שייכת בכהאי גוונא חובת הוכחה, ואולם גם סברה זו נדחית לכאורה מן המשנה הנ"ל. אך עיין ב"עין יצחק" (אבן העזר סי' א סק"ח) המחדש חידוש דומה, שאין חובת אפרושי מאסורא במקום שאין ידוע למכשיל, מי הם המוכשלים, מכיוון שאין דין עריבות על הנסתרות, ואת המשנה הנ"ל תירץ שחובת ציון "ערלה" איננה מטעם "אפרושי מאיסורא" אלא מן הטעמים שמביאה הגמ' מועד קטן (ה ע"א) לחיוב ציון קברות.
15 אמנם נראה שידי חובת אפרושי מאיסורא לא יצאנו לגמרי.
16 כך סבור מהרי"ל דיסקין (קנ"א סי' קמה) אף לגבי איסור דאורייתא של "לפני עיור". ובשו"ת "עצי חיים" (ח"ד סי' ה) חולק עליו במקום שיש לאו מדאוריתא, ומודה לו במקום שישנו רק איסור מסייע מדרבנן.
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
תשס'ד בלק