|
 שנת תשע"א | שבת וישלחשו"ת במראה הבזק: טיסת כהן במטוס שבתא המטען שלו מוטס מת(מתוך ח"ז) ניו יורק, ארה"ב New York, USA כסלו תשס"ט שאלה בקהילתי כהן המרבה לטוס לישראל. הוא פנה אלי בשאלה אם הוא צריך לחשוש שמא מעבירים בטיסה גם גופה לקבורה בישראל. כיצד מתמודדים עם בעיה זו? תשובה א. כאשר מת מוטס במטוס, בין בתא הנוסעים (מה שאינו מצוי) ובין בתא המטען, אסור לכהן לטוס במטוס זה1. גם אם המת בארון – אין זה פותר את הבעיה לרוב הפוסקים. ב. אם המת מוטס בתוך "כלי הבא במידה" (כלי שנפחו לפחות 40 סאה) העשוי מחומר שאינו מקבל טומאה2, מהווה הכלי חיץ בפני הטומאה, ולכהן מותר לטוס בטיסה זו. ג. בטיסות "אל על" מכסים את הארון בכיסוי העשוי מקרטון3 קשיח, שיש בינו לבין הארון 15 ס"מ, והוא משמש כחיץ בפני הטומאה4. ד. ל"אל על" טיסה קבועה היוצאת כל יום מנמל התעופה ניוארק בניו ג'רזי בשעה 14:30, שאין מעבירים בה גופות5. __________________________________________________ 1 כן פסקו ה"אגרות משה" (יו"ד ב סי' קסד), ה"חלקת יעקב" (יו"ד סי' ריג) וה"באר משה" (ז קונטרס אלקטריק סי' פז). כיוון שהמטוס עשוי ממתכת, המקבלת טומאה, אף-על-פי שהוא גדול ביותר, נקרא כלי ואינו חוצץ בפני הטומאה, והכהן נטמא בטומאת אוהל. אין אפשרות להתיר מכוח העובדה שהמטוס הוא "אוהל זרוק" (כלומר אוהל שאינו מונח במקומו, אלא מיטלטל או נישא), שיש דעות שאיננו גורם לטומאת אוהל, שהרי בוודאות יש רגע שבו המת והכהן נמצאים במטוס כאשר הוא נח על הקרקע, כמבואר ב"אגרות משה" (שם). ייתכן שתהיה גם בעיה של "סוף הטומאה לצאת" בהתאם, וזה תלוי במבנה המטוס. ואכמ"ל. הגר"מ פיינשטיין ב"אגרות משה" (שם) העלה אפשרות שאם המטוס עשוי ממתכת אחרת משש המתכות שנאמרו בפסוק: זהב, כסף, נחושת, ברזל, בדיל ועופרת, יש מקום לפסוק שאינו מקבל טומאה, אך לא פסק כן למעשה. ה"חלקת יעקב" (שם) העלה אפשרות שבארון שמובל בו המת ברוב פעמים יש "פותח טפח". לשיטת הראב"ד, במקרה כזה אינו מטמא באוהל, ולרמב"ם אינו מטמא אלא מדרבנן. בכל מקרה, במקום מצווה לא גזרו, לכן בנסיעה לארץ ישראל, שלכמה שיטות יש בזה מצווה אף אם בדעתו לחזור, או שנוסע ללמוד או לקבל פני צדיק – יש מקום להקל, אך גם זה דווקא כשאין אפשרות אחרת. כיוון שלפוסקים רבים "הוי קבר סתום" ומטמא מדאורייתא, ניתן לסמוך על קולא זו רק כשאין אפשרות אחרת. "טהרת פתחים" (המכון הטכנולוגי להלכה) (ב פרק ה) הביא ראיה מתוספות (בבא בתרא ק ע"ב ד"ה ורומן) שגם לשיטתם אין דין של "קבר סתום" כאשר המת נמצא בארון באופן ארעי. במקרה של הטסת מת לישראל לשם קבורה, הרי אין קוברים בארון, וממילא אכן המת נמצא בו באופן ארעי. 2 עיין ב"טהרת פתחים" שדן שם בהצעה להתקין ארון להעברת מתים וכיו"ב בבתי חולים. ועיי"ש במיוחד בפרקים ג-ז. כמו כן עיי"ש במאמרו של הגרש"ז אויערבך שדן בזה, וחלק מהדיון נסוב על דברים הנוגעים לענייננו. כמו כן יש לדון מצד "אוהל זרוק", אם המחיצה בכלל חוצצת כאשר היא במטוס. יש פוסקים שסוברים שמטוס נחשב כאוהל זרוק (עיין ב"הר צבי" יו"ד סי' רפ), אבל אולי זה רק ביחס לטומאה שנמצא בקרקע. אבל לגבי טומאה שנמצאת במטען של המטוס עצמו, אפשר לומר שכיוון שביחס למטוס הארון איננו זז – לא הוי אוהל זרוק, וצ"ע. עיין ב"טהרת פתחים" בתשובת הגרש"ז אויערבך, שהעלה אפשרות שכאשר המת או הטומאה בתוך הכלי – אין זה נחשב "אוהל זרוק", אפילו הכלי מיטלטל, שכן ביחס לטומאה זהו אוהל קבוע, ועיי"ש ונשאר בצ"ע. 3 עיין ב"טהרת הבית" (סי' ח הערה י), שמרחיב בבירור השאלה אם נייר מקבל טומאה, ובעולה משם לגבי השאלה אם כלי מנייר מקבל טומאה. כמו כן יש לעיין בעניין זה אם כלים חד פעמיים מקבלים טומאה. ההכרעה בעניין זה תשפיע גם על השאלה לגבי שימוש בכלי חד-פעמי לקידוש. 4 הרב אבשלום קציר, רב חברת אל-על. 5 נמסר ע"י הרב אבשלום קציר, נכון לכסלו תשס"ט.  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
