English | Francais

דף הבית > עלון שבועי - חמדת ימים > ארכיון

שנת תשס"ד | שבת שמחת תורה

וזאת הברכה | | 28/03/2004

משה, נותן התורה?

פרשת "וזאת הברכה" היא היחידה שבדרך כלל לא נקראת בשבת (השנה בארץ ישראל היא כן נקראת בשבת). עיון בפרשה מגלה שמצויים בה רעיונות חשובים הדורשים את תשומת לבנו. הפרשה פותחת בתיאור בואו של הקב"ה להר סיני ל"מתן תורה", אך כאשר התורה מתארת את הנתינה עצמה, מופיע הפסוק המפורסם (הראשון הנלמד ע"י ילדינו): "תורה צוה לנו משה" (דברים לג, ד). תורה בגימטריא = 611 וזה רומז ש611- מצוות שמענו ממשה ושתים ישירות מהקב"ה, ובסה"כ יש לנו תרי"ג מצוות, בכל זאת נראה שהיה מתאים יותר ליחס את נתינת התורה לקב"ה מאשר לדובר שלו.

התורה והמדינה (מעזבונו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל)

בשבועות האחרונים הזכרנו כמה פעמים את הנחת היסוד של הגמרא בריש מסכת שבת "וכי אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך?!" הראשונים נחלקו בשאלה אם כלל זה כולל את כל המקרים ומשמעותו שגם כשמדובר בהצלה מאיסור חמור במחיר של איסור קל לא יעשה זאת, או שיש מקרים בהם נמליץ לצדיק לעבור על איסור כדי להציל יהודי אחר מעשיית עבירה.

שו"ת במראה הבזק

בעירנו נהוג מימים ימימה שנשות החתנים, חתן תורה וחתן בראשית, מחלקות פרחים למתפללות בעזרת נשים בכל "שמחת תורה". המנהג מקורו כנראה בקהילות קורפו ונהוג שם מדורי דורות. האם מחמת החשש שמא ישימו הפרחים במים בהגיען הביתה ויעברו על איסור זורע צריך להפסיק המנהג? אם יכינו מערב יום טוב את הפרחים בכלי עם מים ויחלקו אותם בצורה כזאת, האם זה יפתור את הבעיה?

site by entry.

ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.