English | Francais

Search


שנת תשע"ז | שבת פרשת ויחי

חמדת האינציקלופדיה התלמודית: הפרשה בהלכה - חולה



יעקב אבינו הוא החולה הראשון במקרא, והוא שמזמן לידינו מספר הלכות הנוגעות לחולה, היינו: לאדם שחלישותו מפילה אותו למשכב. יש מצוות שפטרו את החולה מלקיימן, ויש שהקלו עליו בקיומן.

החולה פטור מישיבה בסוכה; אבל לא רק הוא פטור, אלא גם משמשיו. ולא רק חולה מסוכן פטור, אלא גם חולה שבסך-הכל חש בראשו או בעיניו. זהו פטור מיוחד בהלכות סוכה, ואין להקיש ממנו למצוות אחרות. הוא הדין למצות עלייה לרגל, שכשמה כן היא – מצוה לעלות ברגל, ומי שאינו יכול – פטור. יש מצוות שטירדתו של החולה היא שפוטרתו מהן. כך מצות תפילין, שבהם חוששים להיסח הדעת ולגוף שאינו נקי.

אדם חייב לקום ולהדר פני מלך ונשיא, זקן ותלמיד חכם. ממצוה זו החולה פטור – או משום שהוא טרוד בצערו; או משום שקימה כזו אין בה הידור וכבוד. לכאורה, נפקא מינה בין שני טעמים אלו, אם יתנדב החולה מרצונו לקום. עצם רצונו עשוי להראות שאין הוא טרוד, אך מאידך קימה מאולצת כזו אפשר שאין בה כבוד. בגמרא (מועד קטן כז,ב) כתוב שחולה שקם אין אומרים לו שב. מכאן יש שפירש שהחולה רשאי לקום מרצונו, והראייה מיעקב אבינו – "וישתחו ישראל על ראש המטה" (ברא' מז,לא). אבל יש שפירש שאין אומרים לו "שב", כיון שמשמעות הדבר היא: שב בחולייך. אך עדיין אין כאן כל מתן רשות לחולה לקום; ואולי, אדרבה, קימה כזו אינה לכבוד. מדוע קם אפוא יעקב לכבודו של יוסף? אכן, שימו לב שיעקב לא קם, אלא ישב. אמנם היה זה לכבוד המלכות, אבל עד ישיבה ותו לא.

ע"פ הערך חולה בכרך יג

ארון המת

"ויישם בארון במצרים" (נ,כו). בימים קדמונים היו הכל נקברים בארון העשוי מעץ, מאבן, ממתכת או מחרס, ואת הארון היו קוברים בקרקע. אבל כדי שיהיה מגע בין הנפטר לבין העפר, לקיים מה שכתוב "ואל עפר תשוב" (ברא' ג,יט), היו מסירים את הדופן התחתון של הארון, או לפחות מנקבים אותו מלמטה או מהצד.

לנקב זה יש תפקיד נוסף, והוא למנוע את עליית הטומאה עד למרום, שכן אם יש רווח של טפח (10-8 ס"מ) בין המת לבין הדופן העליון של הארון, וכן יש נקב כזה בצד הארון, אזי אין הוא נחשב לארון הסתום מכל צדדיו. שאילו היה כזה היה מטמא סביבו.

כיום אין נוהגים לקבור בארץ בתוך ארון, ומקיימים בכך ביתר שאת את הפסוק "ואל עפר תשוב". אדרבה, היו פוסקים שקראו תיגר על המנהג לקבור אנשים חשובים בארון. אמנם בחוץ לארץ קוברים בארון, וכן נוהגים בחללי צה"ל מטעמים ברורים.

ארון המת אסור בהנאה כמו תכריכיו של המת, ולכן אסור להנות ממנו. משום כך, המוצא נסרים בבית הקברות, לא יזיזם ממקומם, שיש לחוש שמא הם מארון המת שפינוהו.

ע"פ הערך ארון המת בכרך ב

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר


Dedication

מתפללים לרפואתם השלימה של

ר' אברהם בן שרה חיה    

ג'קלין בת רינה

בתוך שאר חולי עם ישראל

 

לע"נ

הרב אשר וסרטיל ז"ל

נלב"ע

ט' בכסלו תשס"ט

 

 לע"נ

מר שמואל שמש ז"ל

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע  י"ז בסיוון תשע"ד

 

לע"נ

מרת שרה ונגרובסקי  ע''ה

בת ר' משה זאב

נלב"ע י' בתמוז תשע"ד

 

 לע"נ

ר' מאיר  ז"ל

בן יחזקאל שרגא

ברכפלד

 

 לע"נ

רבי יעקב  ז"ל

בן אברהם ועיישה וחנה

בת יעיש ושמחה סבג

 

 לע"נ

הרב ראובן אברמן זצ"ל,

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע ט' בתשרי תשע"ו

 

 לע"נ

הרב שלמה מרזל זצ"ל,

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע י' באייר תשע"א


לע"נ

ר' אליהו כרמל ז"ל

נלב"ע

ח' באייר תשע"ו

 

 לע"נ

יחזקאל צדיק ז"ל,

נלב"ע

י"א באייר תשע"ו

 

לע"נ

הנופלים במערכה
 על הגנת המולדת הי"ד

site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.