|
 שנת תשע"ט| שבת פרשת תרומההלכה פסוקה: תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזיתהרב עקיבא כהנאפיצוי על עיכוב בעבודת קבלן המקרה בקצרה: הנתבעת רכשה נכס לצורך השכרתו, וביקשה להקים בו סככה, היא שכרה את שירותי התובע שהוא מסגר בהכשרתו, לביצוע עבודות מסגרות ובניית סככה וסוכם ביניהם על תשלום של 260,000 בתוספת מע"מ. בחוזה שבין הצדדים סוכם כי סיום העבודה יהיה בתוך חודש וחצי מיום חתימת ההסכם. בסופו של דבר התובע מסר את הסככה רק כשלושה חודשים וחצי לאחר תחילת העבודה, ובשל כך הנתבעת לא שילמה לו 72,149 ₪ משכרו בתוספת מע"מ. בתגובה הנתבע הגיע עם מנוף כדי לפרק את הסככה, ורק לאחר התערבות משטרה כנגדו הוא חדל מכך. התובע דרש את מלוא שכרו, בנוסף, טען התובע, שמגיעה לו תוספת תשלום עבור שינויים, תוספות ושימוש הנתבעת בציוד של התובע. לגבי איחור בזמנים הוא טען שהוא נאלץ לחכות להתייבשות הבטון (שלא בוצע על ידו), וכן שהוא לא היה אמור לעבוד בימי גשם ובימי חגים. לאור כל הנ"ל התובע טען שלא איחר במסירת העבודה. הנתבעת טענת כי התובע סיים את העבודה באיחור של חודשיים וחצי, ובכך גרם נזק לנתבעת שכבר חתמה על חוזה להשכרת הסככה, חוזה שהתובע היה מודע לו. התובע עיכב את הפרויקט כשחיכה שלא לצורך להתייבשות הבטון, וגם בהמשך, כאשר התובע לא הסכים לעבוד במקביל לפועלים ערבים בשטח, התנגדות שחייבה את הנתבעת לשכור פועלים יהודים יקרים יותר. הנתבעת דורשת פיצוי על אובדן שכר דירה בסך 30,000 ₪ עבור קרוב לחודשיים, וכן עבור עילות נוספות. פסק הדין: על הנתבעת לשלם לתובע סך של 40,515.32 ₪. א. איחור במסירה התובע איחר ביותר מחודש, לטענת התובע הוא המתין שבועיים עד שהבטון יתייבש על מנת שהוא יוכל להתחיל לעבוד. לטענת הנתבעת הסיבה האמתית לדחייה היא בגלל שהתובע עסק בעבודות אחרות. בית הדין קיבל את טענת התובע. בניגוד לסיכום בחוזה, יציקת הבטון לא נעשתה מיד לאחר חתימת החוזה. אמנם, גם לאחר השלמת היציקה התובע לא החל לעבוד מייד בטענה שהבטון טרם התייבש. בית הדין קבע שגם אם הנתבתע צודקת שהסיבה לעיכוב היתה שהתובע עבד במקום אחר, אין בכך כל פגם. כיוון שהתובע בהיותו קבלן היה רשאי לקבל עבודות אחרות ולא היה אמור להמתין להתחלת העבודה בחוזר מעש. בית הדין קיבל את טענת הנתבעת שהתובע התחייב לסיים את העבודה תוך חודש וחצי ודחה את טענת התובע שהכוונה היתה ל-45 ימי עבודה. אולם, כיוון שהנתבעת גרמה לעיכוב בהתחלת העבודות, נמצא שהעבודות שנדחו החלו סמוך לחגים ולימי הגשמים. ממילא, התובע זכאי לקבל הארכה בגין ימי החגים והגשמים. למרות כל זאת, מסקנת בית הדין היתה שהתובע ביצע את המסירה באיחור של 19 ימים. ב. חיוב קבלן בגין איחור במסירה כעת נשאלה השאלה מה הפיצוי המגיע לנתבעת? הגמרא (בבא מציעא עג ע"ב) קובעת שאם אדם שלח שליח לקנות יין, והשליח לא קנה, על השליח לפצות את המשלח על מניעת הרווח שנגרמה לו מכל שלא קנה יין בזול . השיטה מקובצת שאל במה דין זה שונה מ"מבטל כיסו של חבירו" שהוא פטור? וענה שכחלק מהשליחות השליח התחייב גם לשלם על מניעת רווח. נתיבות המשפט (שו, ו) למד מדבריו שפועל שלא עמד בהתחייבות למעסיק חייב לשלם עבור מניעת הרווח של המעסיק. בעניין זה ישנה מחלוקת גדולה (נספח לפס"ד ארץ חמדה גזית 75027 ובפס"ד ארץ חמדה גזית 71082), אולם, במקרה של אובדן דמי שכירות של מבנה, שהם רווח ברור, יש לחייב את השוכר. לפיכך, בית הדין חייב את התובע בסך 10,800 ₪ על אובדן דמי שכירות של ימי האיחור. ובנוסף, בסך 2,000 ₪ שהוא חלק מהקנס שהנתבעת שילמה לשוכר שהתובע אחראי לו.  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
תרומה תשע"ט
תרומה תשע"ט
